להלן תשובה אחת לשאלה (פרומפט): אני רוצה ללמד בני נוער על חשיבות עבודה א-סינכרונית בשתי ידיים. איזה שני ערכים מתוך רשימת הערכים המצורפת תציע כרלבנטיים ביותר בעת לימוד ותרגול  עבודה א-סינכרונית בשתי ידיים ?

על בסיס הקריאה של מסמך הערכים (שצורף לפרומפט הנ"ל) אלו שני הערכים שאני ממליץ עליהם

התמדה

"להמשיך גם כשקשה — עקביות קטנה מנצחת מוטיבציה גדולה"

עבודה א-סינכרונית בשתי ידיים היא אחת המיומנויות המאתגרות ביותר ללמידה — המוח רגיל לתאם בין הידיים, לא להפריד ביניהן. התקדמות מורגשת רק אחרי חזרות רבות ועקביות. בדיוק כאן התמדה היא המפתח — לא הכישרון, לא ההתלהבות הראשונית, אלא הנכונות לחזור ולתרגל גם כשנראה שזה לא מצליח.

ענווה

"פתיחות ללמוד מכל אחד — 'אני לא יודע' הוא תחילת הידיעה"

לומד שמגיע עם הנחה ש"זה פשוט" — ייתקל בקיר מהר מאוד. ענווה מאפשרת לבני הנוער להכיר בכך שהיד החלשה צריכה התייחסות נפרדת, שיש פערים בין הידיים, ושמוכנות להתחיל לאט ובחלקים קטנים — היא לא חולשה אלא חוכמה. "אני לא יודע עדיין" הוא בדיוק נקודת הפתיחה הנכונה.

למה דווקא השניים האלה ביחד? ההתמדה מניעה קדימה, הענווה מונעת תסכול ונטישה. ביחד הם יוצרים את התנאים 

האידיאליים לרכישת מיומנות מורכבת.